איך להפתיע את התלמידים והתלמידות בסטודיו - שיעור אוֹצָרוֹת

כמה חודשים אחרי שפתחתי את הסטודיו שלי התבוננתי, המומה ואפילו מבולבלת, מכמות הג'אנק שהצטברה בו. מכיוון שאנשים בקיבוץ שלי יודעים/ות שאני משתמשת הרבה בעקרונות של מִחְזוּר ביצירה בסטודיו, הם אוספים עבורי כל מיני מציאות ומשאירים על מפתן הכניסה: מסגרות של משקפיים שאינם בשימוש, מיניאטורות קטנות, פקקי שעם, חתיכות בדים צבעוניות, אריזות קרטון וכהנה וכהנה פיצ'יפקעס שונים.

יש לי צד של אַגְרָנִית כפייתית באופי שלי ואני נוטה לקבל בשמחה כל דבר שמציעים לי, מתוך תקווה שביום מן הימים יימצא לחפצים הללו שימוש... אבל מהר מאוד הבנתי שזו לא חוכמה רק לקחת - צריך גם להוציא. אני חייבת למצוא דרך להשתמש לפחות בחלק מהמציאות הללו, לפני שהסטודיו יתפקע מרוב ציוד.

---

כמה בובות פלסטיק אפשר לשמור בסטודיו אחד? המון!

---

החלטתי לערוך לקבוצות היצירה שלי שיעור מבוסס ג'אנק, או כפי שקראתי לו - "שיעור אוֹצָרוֹת". מיינתי את החפצים השונים והנחתי בקופסאות על שולחן היצירה: קופסה עם תכשיטים ישנים וחרוזים, קופסה עם פקקים מסוגים שונים, קופסה של חלקי עץ ומתכת וכן הלאה. הנחתי גם שפופרת גדולה של דבק סיליקון, צבעי גואש ומכחולים, בריסטולים ומספריים. החלטתי לתת לקבוצות יד חופשית ליצור כאוות נפשם.

למה שקרה כשהתחיל המפגש לא הייתי מוכנה... קודם כל הפתיעה אותי התגובה של הקבוצה - כשהסברתי מה הולך לקרות בשיעור האוצרות הזה, צרחות השמחה נשמעו עד לב השמיים - מסתבר שהילדים/ות רואים את הג'אנק בסטודיו כשהם מגיעים לשיעורים, והם רק חיכו לרגע להסתער על האוצר. אז הנה ניתנה ההזדמנות, וזוגות של ידיים קטנות החלו לפשפש בקערות, להרים חפצים, לסובב אותם ולבחון מכל כיוון, לנסות לפרק אותם או לחילופין לחבר שני חפצים שונים לאחד חדש ועוד.

---

חיטוט קפדני בקופסת אוצרות

---

במהלך המפגש הסתובבתי בין ילדי וילדות הקבוצה, עזרתי בחלקים טכניים מאתגרים, ייעצתי למי שביקשו ייעוץ ובעיקר התרגשתי לשמוע ולראות רעיונות חדשים ומקוריים נולדים. נמנעתי לחלוטין מלהביע שיפוטיות כלשהי כלפי התוצרים! היה חשוב לי ביותר לאפשר לקבוצה להרגיש משוחררת מכבלי השיפוטיות של עולם המבוגרים, ליצור באופן חופשי ומשוחרר ולחוש גאווה על התוצר שהוא פרי דמיונם וידיהם מההתחלה ועד הסוף.

---

בובת ינשוף נתנה השראה ליצירת סצינה יפה מהטבע

שאריות של אריזות קרטון וחתיכות פלסטלינה הפכו למטבח דמיוני

צנצנת דבש מפלסטיק שקוף הפכה למעמד לטלפון נייד מקרטון

דמיון ויצירתיות בשיתוף פעולה מוצלח

זוג מתלים לבגדים של איקאה הודבקו יחדיו ויצרו מפלצת חמודה

צדפים מגבס הודבקו לקרטון, נצבעו והפכו ליצירה חדשה ומרשימה

מבט על - בסיס קרטון צבוע, אבני פסיפס שקופות ופרח

---

החלק המצחיק היה, ללא ספק, הרגע בו הגיעו ההורים לאסוף את התלמידים/ות בסוף השיעור. חלק מההורים עמדו נבוכים מול היצירה שהילד/ה הציגו להם בהתלהבות רבתי, ולא ממש ידעו מה לעשות או להגיד... איך באמת מגיבים ליצירה שהיא, למשל, קופסת קרטון מלאת פונפונים צבעוניים, שיחים מפלסטיק, אבנים צבעוניות וצבע גואש שנשפך מלמעלה?

מי שלא ראה איך היצירה הזאת נולדה לא יוכל בקלות להבין כמה מחשבה הושקעה בה, איזה נס קטן היה זה לראות איך קרטון סתמי הפך לבמה שלמה שעליה מוצגים הפונפונים החמודים. איזו הנאה היתה לאותו ילד לקראת סוף התהליך, כשהחליט באופן ספונטני לשפוך צבע גואש על הכל. כמה חיזוקים חיוביים וקריאות "וואו, איזה יופי יצא לך!" הוא קיבל מהחברים והחברות לקבוצה. כאן המקום שלנו, המבוגרים/ות, לעצור לרגע את המציאות, לחזור אחורה במנהרת הזמן לימים שבהם אנחנו היינו ילדים/ות ולהתחבר שוב - לתמימות, לרגשות הכנים והמתפרצים, למחשבות המקוריות ולדמיון - ולפרגן להם על ההצלחות שלהם, ואלו הן בהחלט הצלחות! הצלחות שיש בהן דמיון, יכולות טכניות ומוטוריות, יצירתיות, חוסר שיפוטיות ובעיקר - המון צבע ושמחה. אוצר של ממש :-)