חמישה טיפים לעבודה בעיסת נייר עם ילדות וילדים

עתיק כמעט כמו המהפכה הצרפתית, קל ונוח להכנה ולשימוש ודרך נהדרת לספק עבודה מוטורית ותחושתית לילדות ולילדים – הכירו את עיסת הנייר.

היו אלה הצרפתים אשר, במאה ה-18, החלו להשתמש בעיסה שהגיעה במקור מסין, ויצרו בעזרתה רהיטים ודקורציות שונות לקישוט הארמונות הגרנדיוזיים של מלכי העם והאומה. עד היום המונח הבינלאומי לעיסת נייר מוכר בעיקר בשמו הצרפתי - Papier mâché.

פסל פילפילון עשוי עיסת נייר בטכניקה של רצועות נייר עיתון טבולות בדבק טאפטים

---

עיסת נייר היא תערובת של נייר בצורות שונות (גרוס, חתוך לרצועות, דק או עבה) עם דבק. התוצאה היא עיסה רכה ודביקה שניתן לפסל איתה: פסלים, סיכות דש, כלי איחסון, מסיכות ועוד ועוד. לאחר שהיא מתייבשת, הופכת העיסה לחומר קשיח ויציב, ממש כמו העץ ממנו הכינו את חתיכות הנייר שבתוכה. חשוב לציין, שאת העיסה מצמידים לבסיס יציב כלשהו, היא לא עומדת בפני עצמה. הבסיס לעבודה יכול להיות רהיט, קרטון או פסל עשוי משאריות אשפה מהיום-יום.

בעבודה עם ילדות וילדים בעיסת נייר אפשר, בדרך-כלל, למצוא תגובות מעורבות. וזאת למה? משום שלעיסה יש מראה לא מלבב והמרקם הדביק עלול להרתיע. ילדות וילדים עם רגישות למגע עלולים להירתע מהעבודה עם העיסה. אני גיליתי שכשהילדות/ים עובדים בקבוצה או אם יש מבוגר שמלווה את התהליך ומעודד אותם, סיכויי ההצלחה בעבודה עם העיסה גבוהים. ולכן – אל תמהרו לוותר. זה באמת חומר יצירה כל-כך נעים וקל, ששווה להילחם עליו.

פסל מעיסת נייר בשילוב גלגל מתכת שנזרק ליד הפח

---

לא אכביר במילים לגבי אופן הכנת העיסה מכיוון שהרשת היא מקור מידע מצוין ואפשר למצוא בה מתכונים רבים. מה שכן, אשתף מהתובנות האישיות שלי מהעבודה עם החומר הנפלא הזה:

1. לא לוותר על הג'סו! ג'סו היא משחה לבנה וסמיכה שאני ממליצה לכסות איתה את היצירה לאחר שהעיסה התייבשה ולפני שצובעים אותה בגואש או באקריליק. לג'סו 3 תפקידים:

א. אטימת החריצים שנוצרו בין חלקי העיסה כך שמרקם היצירה חלק יותר

ב. מניעת בזבוז של צבעי אקריליק/גואש. עיסת הנייר "שותה" הרבה צבע ונדרשת כמות גדולה יחסית לכיסוי מלא של העיסה. כשיש שכבת ג'סו העיסה "שותה" פחות צבע.

ג. הבלטה טובה יותר של צבעי הארקיליק/גואש הסופיים על-גבי הרקע הלבן שהג'סו יוצר.

החלק הכי משמעותי בתרומה של הג'סו, מבחינתי לפחות, נעוץ בעובדה שהמרקם של היצירה הופך משמעותית חלק ואסתטי יותר. שווה להשקיע.

אפשר בקלות לראות את ההבדל בין החלק העליון, המכוסה שכבת ג'סו, לעומת החלק התחתון. הג'סו מחליק את פני השטח

---

2. אני ממליצה לא לוותר על הכנת העיסה ממש מהשלב הראשוני. הכנת העיסה מההתחלה הופכת את תהליך היצירה לשלם ומשמעותי יותר. בדיוק כמו שנכין ביחד עם הילד/ה שלנו עוגה – כמה הנאה יש בהכנה של עוגה ממש מההתחלה! הילדות/ים עפים על זה. תהליך הלמידה וההפנמה רחב ומשמעותי, העיסוק המוטורי והתחושתי בחומרים מעשיר ומפתח את היכולות ובסופו של דבר, כשהיצירה מוכנה, אפשר להתגאות בכך שהילד/ה היו שותפים מלאים להכנתה ממש מהשלב הראשון.

מתקן לכלי כתיבה עשוי עיסת נייר, הילדות/ים הכינו אותו משלב הכנת העיסה ועד הנגיעות הקטנות האחרונות

---

3. אם אין לכן/ם זמן או יכולת להכין את העיסה לבד – אין צורך לוותר. בחנויות היצירה אפשר למצוא אריזות של תערובת יבשה מוכנה לשימוש. לתערובת המוכנה יש כמה יתרונות:

א. אין צורך לרכוש דבקים להכנת התערובת. כל מה שצריך לעשות זה להוסיף מים – והכל מוכן!

ב. המחיר שווה לכל נפש, האריזה נוחה לשימוש ולאחסון, עמידה בתנאי מזג האוויר ולא מתקלקלת במהרה.

ג. המרקם המתקבל מהעיסה נעים וחלק מאוד יחסית לעיסת נייר גרוס.

מימין: פסל בציפוי עיסה מהנייר גרוס, משמאל: פסל בציפוי עיסה מהתערובת המוכנה מהחנות

---

4. השאירו מקום לדמיון: ברשת אפשר למצוא המון דוגמאות לעבודות בעיסת נייר, ומאוד מפתה להיצמד לדוגמה ולנסות לעשות "כזה" עם הילד/ה. אני מציעה, שגם אם ההחלטה היא לעקוב אחרי רעיון מסוים, עדיף לנסות להתייחס אליו כאל השראה ולא כאל מקור להעתקה מדויקת. כשאנו עוקבות/ים אחרי רעיון ממש עד לפרטים הקטנים, אנחנו מפספסות/ים את החלק בעבודה הדורש שימוש בדמיון, ביצירתיות ובבחירה אישית. נכון, אם נעשה "בדיוק כזה" התוצאה תהיה יפה ומדויקת, לעומת האפשרות שניתן לילד/ה להחליט לגמרי לבד ולהגיע לתוצר שאולי יהיה פחות מושך מבחינה אסתטית. אבל, וזה אבל גדול – אם נשאיר בידיהן/ם את זכות הבחירה, נפתח אצלן/ם כל כך הרבה! את המסוגלות לעשות לבד את הבחירות האישיות, את היכולת לדמיין ולהוציא לפועל את רעיונות, את הביטחון שסומכים על היכולות ועל ההחלטות של הילד/ה ובעיקר – שאני יכול/ה לבד.

בסיסים לפסלים מעיסת נייר שהכינו ילדות וילדי הסטודיו לפי סקיצות שהכינו בעצמם

---

5. לא חייבים להכין לבד את הפסל שישמש כבסיס ליצירה. בעבודה עם גילאים צעירים אני ממליצה לתת בסיס מוכן, במיוחד אם מכינים לבד את העיסה מההתחלה. תהליך הכנת הבסיס עשוי להיות מאוד מהנה לחלק מהילדות/ים, אבל לחלקן/ם עלול להיות מכביד וקשה מוטורית. אם רוצים להשתמש בבסיס מן המוכן, הנה כמה אפשרויות:

א. בחנויות הסטוק אפשר לרכוש בשקלים בודדים פסלים/צורות הנדסיות מקלקר. את העיסה ניתן לשטח ישירות על הקלקר והוא נוח לשימוש:

כלבלב מעיסת נייר על בסיס קלקר מחנות סטוק

---

ב. אפשר להשתמש בקערת פלסטיק ביתית כבסיס ליצירה. את הקערה נצפה בניילון על-מנת שאפשר יהיה להפריד ממנה את העיסה בקלות. הדרכות מדוייקות ניתן למצוא ברשת.

---

ג. אפשר לגזור צורה שאוהבים מקרטון של קורנפלקס/פיצה וכן הלאה ולצפות בעיסה:

פעם זו היתה קופסת קורנפלקס

כעת זה בסיס לעבודה בעיסת נייר בשילוב מראות עגולות ופשוטות מחנות הסטוק

---

ד. אופציה פופולרית מאוד היא כיסוי של בלון בעיסת נייר. לאחר הייבוש מתקבל כדור שיכול לשמש כבסיס לאין-ספור רעיונות: כדור פורח, מסיכה, אגרטל ועוד ועוד. הדרכות שונות תמצאו ברשת.

אני באופן אישי מוצאת שעולם היצירה בנייר ובעיסת נייר בפרט הוא מרתק ומהנה במיוחד. הנייר כחומר גלם כל-כך מתמסר ונוח, אפשר ליצור ממנו תוצרים שונים ומשונים. לעיסת הנייר יש מקום של כבוד בעולם האומנות והיצירה, ולא בכדי. משאירה אתכן/ם עם סרטון קצר של תהליך הצביעה שעשיתי לאותו כלבלב קלקר.

יצירה מהנה! :-)