סיפור מסגרת - מחזור ושדרוג מציאות מהפח ועוד...
- רונה
- 27 באפר׳ 2021
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 19 בדצמ׳ 2022
אחד התחביבים האהובים עלי הוא לחפש, לגלות ולאסוף גרוטאות מסוגים שונים, כאלו שאני יכולה לראות את הפוטנציאל הגלום בהן מעבר לצבע המתקלף ולחלקים השבורים. אין לי דרך להסביר לכם כמה מרגש אותי למצוא כסא שבור, צעצוע מתפרק, מסגרת ישנה... אושר!
שולחן ישן שקיבלתי מחברה עבר מהפך של צבע וידיות חדשות
ההתרגשות הראשונית באה ממקום מאוד אמוציונלי - בתור ילדה ביליתי המון אצל סבתא שלי, שגרה ממש במורד הרחוב שלי, והיינו חברות מאוד טובות. בבית החם והמפנק שלה הייתי מוקפת בספות עץ, שהריפוד שלהן היה בגווני חום וצהוב והדוגמה היתה על גבול הפסיכודלי. על שולחן העץ (שאוי ואבוי אם העזתי להניח עליו ספל בלי תחתית!!! זה עושה כתם בעץ!) מפיות קרושה ואגרטלי קריסטל. הרצפה מחופה בשטיח פרסי שהחוטים שבקצוות שלו (בפולניה קוראים להם "פרנזים") מתוחים כמו חיילים, אחרי שקיבלו סירוק בוקר הגון. על הקיר ציורים של נופים אירופאיים ואגרטלי פרחים. סבתא היתה אלופת הרקמה, ואת הקיר עיטרו גם הרקמות שלה, שאחרי שהיתה מסיימת לרקום אותן נלקחו לאחר כבוד אל זמזי המסגר וזה היה עוזר לבחור מסגרת מתאימה. כל הבית היה עמוס בחפצים ובקישוטים: בתי בובות מעץ על הקיר, עמוסי בובות קטנות וכל מיני פיצ'יפקעס, חיות מפורצלן, כריות נוי, כדורי צמר ומסרגות, אוספים של מטבעות ושל כפתורים בצנצנות זכוכית, תמונות, ספרים... מה לא היה שם.
אז כל פעם שאני פוגשת לצד הפח חפץ ישן שבעליו המקוריים כבר חשבו שאבד עליו הכלח וזרקו אותו לאנחות, אני נזכרת בימים היפים שלי בבית של סבתא ומאמצת אותו לחיקי כמו חתלתול זרוק (גם כאלה אני אוספת הרבה, דרך אגב). ובגלל שגדלתי אצל סבתא, הסגנון העיצובי שלה חלחל אצלי לתודעה, וגם אני, כמותה, אוהבת שיש סביבי המון פיצ'יקפעס וקשקושים.
שולחן עייף שמצאתי ליד הפח הפך לכוכב של הגינה אחרי עיטור פסיפס וצביעה בצהוב חרדל
אבל לא פעם החפצים הישנים שאני מוצאת אכן יצאו מכלל שימוש, ואז צריך להפעיל את הגלגלים ולחשוב מה, אם בכלל, אפשר לעשות איתם. אם לגלגלים שלי קשה להסתובב לבד אני קוראת לעזרה לחברתי הטובה פינטרסט. היא ואני יכולות לבלות שעות ביחד! אף פעם לא משעמם איתה, תמיד יש אצלה משהו חדש. כשאני צריכה רעיון למיחזור של חפץ, בין אם הוא חדש או ישן, אני מחפשת אצלה ב- upcycling ideas ואף-פעם לא מתאכזבת. יש לה תשובה לכל דבר, זאתי.
אבל הפעם לא הייתי צריכה את העזרה שלה. איך שגיליתי את אוסף חלונות העץ שמישהו פירק מאחד מבתי הקיבוץ הישנים במהלך בנייה - ידעתי מה אני הולכת לעשות איתם. מסגרת לתמונות.
מסגרת רשת ישנה שפורקה מחלון בית בקיבוץ לרגל שיפוץ
היא חיכתה לי שם עם חברה אחרת שלה
שלב ראשון היה להיפטר מהרשת
צריך למשוך אותה החוצה מתוך המסגרת, לא תמיד זה הולך בקלות
כאן חתכתי עם מספריים ואת הקצוות השארתי לסוף
לטקס הסרת הרשת היה לי קהל
... מכל מיני סוגים
הסרתי את מה שמיותר
שלב הבא - שיוף
משייפת חשמלית זה נפלא, אבל גם ניירות שיוף יעבדו
בתום השיוף השתמשתי במברשת יבשה כדי להפטר משאריות הלכלוכים והאבק
השתדלתי להיות יסודית כי השלב הבא הוא מריחה בלכה, וחשוב שהמסגרת תהיה נקייה לפני הצביעה
השתמשתי בלכה שקופה על בסיס שמן שמתאימה לעץ
הלכה מוציאה את הצבע של העץ החוצה
המסגרת אחרי שיוף וצביעה
בשלב הבא אספתי חומרים לתליית החוטים של המסגרת
חיברתי למסגרת שישה ברגים עם ראש ומתחתי חוט ביניהם
השתמשתי בחוט כפול ועשיתי לולאה נוספת בתוך כל ראש, כדי שהחוטים יהיו מתוחים חזק
ליטושים אחרונים: חתכתי את הקצוות שנשארו מהרשת בעזרת חותכן של תפירה
עכשיו החלק הכיפי: קישוט ותלייה. קניתי אטבי עץ עם לבבות לוח גיר בחנות יצירה
וגם אטבי עץ קטנים יותר, באותו מקום
רצועת תחרה שאפשר למצוא בחנויות תפירה, הדבקתי אותה בחלק העליון של המסגרת
אספתי כמה תמונות משפחתיות, משימה לא פשוטה בעולם דיגיטלי
וזה מה שיצא לי :-)
Comments